סיפור ישראלי הוא פודקאסט עטור פרסים
המספר סיפורים אמיתיים שלא תמצאו בשום מקום אחר.
תמיד אישה
את השם לפרק שלנו, קיבלנו בהשראה מפנינה רונזבלום,
שאומנם היתה צריכה לעבוד קשה עד שהגיעה למצב שהשם שלה
הפך למותג, אבל עצם הנשיות שלה מעולם לא היתה מוטלת בספק.
זה לא משהו שאפשר לומר על שתי הנשים האחרות שנפגוש בפרק שלנו היום. יסכה סמית׳ ונדייה אברהם נולדו בעולמות שונים לגמרי,
האחת בניו יורק והשנייה בבגדד. אך שתיהן הגיעו לבסוף לארץ,
וחשוב מכך, מצאו את הזהות האמיתית שלהן
אבא יש רק שניים
מקובל לחשוב שלכל אחד/ת יש אבא ואמא אבל בפרק הזה נספר לכם סיפורים על מקרים שבהם בהחלט יש יותר מאבא אחד.
אפילו מבחינה ביולוגית.
על החיים ועל המוות
הפרק הזה נולד מזמן. לפני כמעט שנה, בלילה קר וחורפי.
ישבנו – כל צוות התכנית – וחשבנו על רעיונות למופע לייב שלנו, שעמד לעלות במסגרת עונת התרבות בירושלים.
זרקנו כל מיני רעיונות, גרנדיוזיים יותר ופחות, עד שאיכשהו התבייתנו על אימרה אחת ״על החיים ועל המוות״.
למישי לא היה מושג, באותו ערב, שה״על החיים ועל המוות״ הזה, עמד להשתלט לו על היום יום לגמרי. הפרק נפתח בסיפור
בשני חלקים, (החלק השני בסוף הפרק) שהוא אולי הסיפור האישי ביותר שמישי שיתף בתכנית.
שיר אחרי מלחמה
היום, שבעים ואחת שנה אחרי שהגנרל אדמירל הנס גאורג פון פרידבורג חתם על שורת הסכמי כניעה חד צדדיים מול בעלות הברית,
ובעצם הביא לסיומה של מלחמה שכמעט וחיסלה את יהדות אירופה, אנחנו מביאים לכם פרק מיוחד ליום השואה. פרק שאנחנו קוראים לו ״שיר אחרי מלחמה.״ לא נעסוק בזוועות עצמן, אלא נביא שלושה סיפורים על ההתמודדות איתן, ביום שאחרי, בדורות שאחרי…
טוב שכן קרוב
הפרק הזה הוא מאוד מיוחד בשבילנו. פרק הלייב הראשון שלנו.
נקדיש את כולו לסיפורים על שכנות. שכנים לספסל הלימודים,
למדף הספרים, שכנים בהקשר המדיני – והפוליטי
וגם כאלה שאין להם שכנים בכלל.
משפחה לא בוחרים
מישי הרמן מבלה לא מעט מהיום שלו בתקשורת עם המשפחה. לפעמים זה נהדר וכיף, ולפעמים… תנסו אתם להתמודד עם עומס שכזה. אבל מה לעשות, משפחה… לא בוחרים. כן, זה הכי קלישאה, אבל זה גם פשוט… נכון. וזה גם הנושא שלנו היום, בפרק האחרון שלנו לעונה השנייה.