מוזות - רגע של רוח בימים של משבר
המילים הן הראשונות להיעלם כשאנחנו ניצבים מול תהום. אך בחלל שנפער עשויות להתגלות בפנינו מילים חדשות – ולעתים אפילו יכולה להיווצר שירה. בהסכת ״מוזות״ חוזרת מאיה קוסובר לטקסטים שכתבו אנשי ונשות רוח בימים של שבר גדול, בתקווה שהמילים שלהם יהיו, כפי שכתבה אתי הילסום, כ״רטייה על פצעים רבים״.
בשיתוף בית אבי חי
מוזות | הלב החושב: אתי הילסום
״יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש, ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטוב לב… מותר לנו לסבול, אבל לא להכנע לסבל".
את המילים מלאות התקווה והנחישות הללו כתבה אתי הילסום, אינטלקטואלית צעירה בת 29, שהמשיכה להתפעל מיופי העולם ולחקור לעומק את נפש האדם גם כשנכלאה במחנה מעבר בדרך לאושוויץ, וחוותה את אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. בפרק השלישי של ״מוזות״ מאיה קוסובר חוזרת למילים ולחיים של הכותבת שביקשה להיות ״הלב החושב של המחנה״, והפכה למקור השראה לדורות הבאים.
מוזות | הנה ימים באים: מאיר אריאל
בירושלים, בסואץ ובלבנון, מאיר אריאל שירת בשלוש מלחמות, ובכל אחת מהן הוא ביקש להפוך את הזיכרונות משדה הקרב לשיר. הוא לא כתב שירי ניצחון הרואיים, אלא שירים מפוכחים ומאופקים שמישירים מבט אל מחירי המלחמה, אך גם אל הרגעים שבהם האמנות אפשרה לו לדמיין, ולו לרגע, מציאות אחרת.
בפרק השני של ״מוזות״ מאיה קוסובר חוזרת אל שירי המלחמה של ״הטרובדור הנודד״, אל נבואות הזעם שכתב כלוחם, וגם אל החזון האוטופי שרקם לישראל במרוצת השנים.
מוזות | לאה גולדברג: לכתוב אהבה בימי מלחמה
לאה גולדברג לא הסכימה לכתוב שירי מלחמה, והיו לה נימוקים מצוינים לכך, אבל את הסיבה האמיתית לסירובה העיקש, זו שאיימה לערער את כל עולמה, היא לא ציינה. איך זוועות מלחמת העולם הראשונה הובילו אותה למסקנה ש'אין זה היתר, אלא הכרח לכתוב שירי אהבה בימי מלחמה'? בפרק הראשון של ״מוזות – רגע של רוח בימים של משבר״, מאיה קוסובר חוזרת אל הכותבת האהובה שהתעקשה לכתוב שירי הלל לטבע, לאילנות הפורחים ולצחוק הילדים, גם בזמן שהתותחים רועמים.